סיפור תכנון הבית שלי.
היה זה הפרוייקט הראשון שתכננתי בעצמי. 
באותה תקופה עוד עבדתי כשכירה במשרד אדריכלים.

היתה לנו כוונה לקנות מגרש עם בית קיים ולשפץ אותו, אך התגלגלנו למציאת מגרש מוצלח, פנוי לבניה – וכך , לא היתה לי ברירה ונאלצתי לשנס מותני, להזיז את פחדי ולתכנן בית, ממש בעצמי. חששתי מהמשימה. חששתי שאולי אין לי נסיון מספיק.

חברים מהפקולטה התלהבו ואמרו לי : "זה צריך להיות כרטיס הביקור שלך" ובכך עוד הוסיפו לחשש מגודל המשימה... היה לי ברור שאני רוצה "בית " ולא "כרטיס ביקור". 
וכשהגדלתי לעשות בחרתי רצוף טרצו "פשוט"  
אמרו לי באכזבה :" מה, זה ריצוף לבית של אדריכלית??!!"

היה ברור לי,  כי הכניסה לבית תהיה מול מבט פתוח לעצי הפקאן של השכן אשר צבעיהם משתנים מצהוב שלכת, לערום וללבלוב ירוק באביב, שהתכנון יהיה נוח, צנוע וחסכוני בשטחים. 

הסלון, פינת האוכל והמטבח- קבלו את כוון השקיעות והשמיים הנצבעים.
מהמטבח תוכננה יציאה לחצר עם ערוגות התבלין ומקום לתלית כביסה והסתרת המגב והמטאטא. המטבח קבל מקום החולש על חצר המשחק של הילדים, הנדנדות וארגז החול, כך שניתן יהיה להיות אתם בקשר עין תוך כדי קיצוץ מלפפון לסלט.
חדרי הילדים קבלו את הדרום, שמש נעימה החודרת בחורף בזוית נמוכה וויתרו קצת על פרטיות, הם על איזור הגישה לבית.

חדר ההורים קבל את האיזור הפרטי ביותר של המגרש, מבחינת ריחוק משביל הגישה והחצרות הפעילות ולשם כך ויתר על השמש הדרומית והרויח את המבט על עצי השכן.

היינו זוג עם שני ילדים קטנים וחשובה היתה קרבת חדר השינה שלנו לחדריהם (לריצות ליליות להצלתם מחלומות רעים)

מנתונים אלה נרקמה תכנית מוצלחת, אך היו חסרים "תבלינים"...
בעזרת מודל מקרטון החל להגבש המבנה ליצירה פיסולית תלת מימדית עם משחקי "גושים" וגבהים , "נוצרו" חצרות בנויות ועוטורו חלונות בדגשים יפים ונולד רעיון בריכת הדגים ולאט לאט התמלא התכנון בקסם והפתעות.

בתכנון הבית שלי, זאת הבנתי לאחר שנים של תכנון בתים נוספים, 
השתמשתי בעצם במספר עקרונות אדריכלים המלוים אותי לאורך שנות עבודתי. 
ובמסעותי  בארצות שונות בעולם התחזקה תחושתי כי נכונים הם :

צילום: תמר בנימיני

צילום: עדי גלעד

מסקנתי היא, שכנראה, כמו שהסנוניות בונות את הקן שלהן, בכל מקום בעולם, 
באותה צורה – מופעלות על ידי אותו ידע פנימי, כך גם האדם,
אם הוא קשוב לחושיו מייצר לעצמו מקום מגורים ומחסה באיזו שהיא חכמה הנותנת לו מנוחה והגנה ונעימות.

החומרים והגוונים מהם בנוי הבית שלי – טיח טבעי בגוון כורכר, ריצוף החצרות באבן שכבות פראית ורדרדה, חלונות עץ , ריצוף פנים הבית – טרצו . חומרים שהכי הרגישו לי "בית".

עם השנים, כשפרצה תעוזתי הבית החל להתקשט, אט אט, בצבעים- כתומים ו סגלגלים ולאחרונה אף מספר עיטורי זהב. פתחיו המלבניים קבלו בפרצי יצירה קישוטים קשתיים מקרטון ודיקט ונתגלו כמביאי שמחה!
כל התעוזות שלי מהוות השראה לי וללקוחותי המבקרים בביתי.