"אל בית חלומותי המסויד לבן הגפן תטפס ישר מן הבוסתן..." (נעמי שמר)

בית גדי ושני הוד השרון
(מאת: תמר בנימיני – אדריכלית ומעצבת פנים)
על שדה תרד, על רקע עצי הבוסתן וצמרות הדקלים תכננתי בית למשפחה צעירה.
גדי ושני הגיעו אלי בהמלצת חברים מהוד השרון.
"הגענו לתמר לאחר שבקרנו בבית שתכננה לחברים. בניגוד לבתים שראינו עד אז, הוקסמנו מתחושת החמימות והאינטימיות שהייתה בו".

את ליקוט הנתונים התחלנו בפגישה במגרש עליו עמד בית ההורים ועצים בוגרים ומטופחים ובשיחה על הצרכים של המשפחה. 
3 חדרי ילדים, חדר הורים, חדר עבודה ובו פינת מחשב (אז היה מחשב אחד בבית...) 
סלון, פינת אוכל ומטבח – פונים לחצר האחורית. 

"את חדר ההורים עם חדר רחצה פרטי אנחנו רוצים בקומת הקרקע" וזאת  מתוך מחשבה על גיל מבוגר יותר בו אפשר יהיה להמנע מטיפוס מדרגות. ובקרבתו חדר ארוח, "שישמש חדר ילדים זמני לילד הצעיר, שעדיין חשובה קרבתו להורים ויש צורך לקום אליו בלילה. 
ויאפשר לארח את סבא וסבתא מהצפון ובהמשך לארח את הנכדים שלנו..."
כדי להבין מהם גדלי החדרים המתאימים להם, לבחון מהו הקשר הנכון בין החללים ולזהות מהו הסגנון האדריכלי המדבר אל ליבם - יצאנו יחד לסיור בבתים. בבית החברים דרכו היגיעו אלי ובבתים נוספים שתכננתי. ליקטנו תחושות ו"תבלינים אדריכליים" (קשתות ופתחי הצצה, קו-רקיע פיסולי) .
יחד פענחנו מה קסם להם.

אל הבית פוסעים בשביל מתפתל בגן לכיוון חצר הכניסה. 
עולים אליה בשתי מדרגות ונעטפים בקירותיה ובחמוקי הקוים הקשתיים.
רק אז מתגלה דלת הכניסה, אשר יכולה להיות פתוחה לרווחה בחלל המוגן מעין הרחוב. ספסלים בנויים ופינת ישיבה מזמינים להתרווחות.
נכנסים למבואה המעוטרת "שטיח" מרצפות מצויירות וגוף תאורה ססגוני היוצר חגיגת אורות וצללים
על תקרתה וקירותיה.

הקיר מול הדלת משמש משענת ל'שידה' (שולחן מכונת התפירה של סבתא) עליה, 
בכל ביקור שלי בביתם, מקבלים את פני סידורי פרחים נאים.

אותו קיר מסתיר את הפינה האינטימית של הסלון. 
ממבואת הכניסה פונים לחלל הציבורי ונפתח מבט למרפסת הסלון והגינה.
הסלון צופה לגן ומואר בשני חלונות דרומיים גדולים בעלי סף רחב. קיר החלונות מתובל בנישות לחפצים נאים ובקריצת פתח קשתי. 
הסלון צופה דרך ויטרינה למרפסת הראשית ודרכה יציאה לחצר. 
המרפסת מוקפת גינה ונהנית מנוף העצים הבוגרים בחצר בית ההורים.
במרפסת פינת אוכל ולשרותה  גישה ישירה מהמטבח. 
"זוהי הפינה הפעילה ביותר בבית. בה אנו אוכלים, מארחים, הילדים מכינים בה שיעורים".
המטבח צופה לגינה דרך חלון גדול. משני צידי החלון 'נישות לעוגיות'.
אי לשני סועדים משמש גם ארון אחסון ומשטח עבודה נוסף ומשמש להפרדת המטבח מהסלון. 
דלת למזווה משולבת בקיר הארונות הגבוהים  ומעל המזווה מוסתרת מערכת המיזוג.
"את הטיגונים הכבדים אנחנו לא רוצים במטבח אלא בחוץ, כמו בתאילנד" 
בחרנו למקם את ה"גריל-לחציל" בקצה מרפסת הארוח כך שיהיה קרוב למטבח. 
יצרתי לכבודו קיר קישוטי המהווה מבט יפה מהמטבח, משמש למערכות הגריל (מים, גז,תאורה) וגם שומר על פרטיות המרפסת מהשכנים.
פינת האוכל בבית תוכננה בסמוך למטבח. עם חלון גדול  צופה לגינה. החלון משמש גם כספסל ישיבה.
שני חלונות הצצה לחצר הכניסה המאפשרים מבט גם מהמטבח "לראות מי מגיע הביתה". 



בקרבת מבואת הכניסה ממוקמות מדרגות העליה לקומה העליונה.
החלל מואר בחלונות תמירים ופתחים קשתיים.
על ספי החלונות תצוגת אוסף יצירות קרמיקה של אמן היקר לבעלי הבית. 
החלל תחת המדרגות מנוצל למחסן גינה חיצוני ולמקלחון בשרותי האורחים.
המקלחון בעל תקרת קימרון נמוכה מופרד מאיזור כיור נטילת הידיים בקיר בעל פתח קשתי.

בהתארגנות החדרים על המגרש היתה העדפה למקם את הסלון והמטבח לכיוון הגינה האחורית ולכן חדר ההורים "מצא את עצמו"
מוותר והתמקם בכיוון הרחוב. כדי לשמור על פרטיותו תכננתי אותו מרוחק מהרחוב.
כדי לשמור על פרטיות החלון יצרתי מחוץ לחלון קיר בגובה-ראש החובק בריכת דגים ומפריד את החלון מהרחוב.
בקיר הבריכה שיבצתי כתכשיט חלון קשתי מפורזל. 
חדר ההורים נפתח למרפסת דרומית קטנה הנותנת לו תחושת מרחב,
מחדירה אור שמש בחורף ומאפשרת יציאה החוצה. 
"בחדר הרחצה אנחנו רוצים מקלחון בנוי וחלון בתוכו" הצעתי גם לאסלה משכן כבוד דומה ויצרתי צמד גומחות
חגיגי ומכיוון שבריכת הדגים סמוכה לחדר הרחצה יצרתי חלון גדול ונמוך הצופה לבריכה.
בקומה העליונה שני חדרי ילדים וחדר רחצה סביב חלל משותף.
החדרים נפתחים למרפסת גג הצופה לצמרות העצים.
את הבית כל קומותיו וקירות חצרותיו תכננתי "מפורק לגורמים" בקומפוזיציה מעניינת מתובל קריצות פתחים קשתיים. עוגלו פינותיו.
בחרנו לבית טיח טבעי בגוון אדמה. הוא מזכיר פסל שכויר ביד אדם.
המרפסות רוצפו אבן טבעית ופנים הבית מרצפות שומשום בשילוב מרצפות מצויירות כ"שטיחים" וכנקודות חן.
הובהרו הצרכים והתמלאו הבקשות. הסגנון הותאם לטעמם של בעלי הבית, צרכים ובעיות יצרו פתרונות מקוריים, עטפה אותו הצמחיה ונמלא הבית חיים. 
שובצו בו חפצי חן ויצירות של בני הבית.

נעים לי לבקר בו לאורך השנים ולשמוע שהוא עדיין משמש  נכון ומשמח את לבם.